עוֹב

עוֹב, עֹבm. (עבב, cmp. חבב) 1) (b. h.) (junction, beam.Pl. עוּבִּים, עוּבִּין. B. Kam.67a (ref. to Ez. 41:26) העובים אלו המרישות ‘ubbim means joists.Y.B. Bath.V, beg.15a והעובון, prob. to be read: והעוֹגֵין. 2) (cmp. Arab. ‘aybah, עַבְיָא, and חוֹב II) bag. Kel. XXVI, 6 עָב כסות the bag for a garment, contrad. to תכריך.Pl. עוּבִּים, constr. עוּבֵּי. Tosef. ib. B. Bath. IV, 9. Ib. 10 ע׳ הצמר (not הצור) woolen material for carpet bags. Ḥull.49a ע׳ בית הכוסות the pockets (folds) of , v. כּוֹס I.